2010
proterrasancta.org

“העברית, גם היא שפת הכנסייה במזרח התיכון”

ביום השני של הסינוד נשא את דבריו האב ד”ר דוד נויהאוז הישועי, ראש הנציגות הקתולית של הפטריארכיה הלטינית. האב נויהאוז הקדיש את זמנו לספר על הקהילה הייחודית בה שפת התפילה היא עברית, ופתח במילים “העברית, גם היא שפה של הכנסייה במזרח התיכון.” אותן אמר בעברית.

האב נויהאוז סיפר כיצד בקיץ האחרון התקיימה קייטנה עבור למעלה מארבעים ילדים קתולים במנזר של הפטריארכיה בדיר ראפת. בקייטנה בילו הילדים במשך שבוע והקדישו זמן לתפילה, לימוד וכיף. ייחודה של קיטנה זו היה בכך שהיא התקיימה בעברית.  הילדים הגיעו מרקעים שונים אפריקנים, פיליפינים, פלסטינים, רוסים, צפון אמריקאים, המשותף לכולם, שהם חיים בארץ בסביבה ישראלית יהודית ושפת היומיום והלימוד שלהם היא עברית. ובמסגרת פעילות הנציגות  של הקהילות דוברות העברית מקבלים ילדים אלה מענה לצרכים הרוחניים שלהם, השונים מטבע הדברים, משל חבריהם לספסל הלימודים במערכות החינוך הישראלית.

לאחר הקמת המדינה בשנת  1948 הגיעו לארץ מהגרים רבים ואיתם אלפי קתולים, שכמו כל החברה בישראל דברו עברית, אך מסיבות של שפה תרבות וחברה לא מצאו את מקומם בקהילה הקתולית המקומית, דוברת הערבית. קבוצת מאמינים ואנשי דת הקימו ארגון שמטרתו לענות על הצרכים הפאסטורלים, הקהילתיים של  הקתולים החיים בתו ך החברה הישראלית וכן לעסוק בדיאלוג יהודי נוצרי. בשנת 1990 הפטריארך הלטיני של ירושלים מישל סאבח הקים את הנציגות של הקהילות הקתוליות דוברות העברית ובראשן מינה את האב ג’אן בטיסט גוריון שהוסמך לבישוף בשנת 2003. חשיבותה ונחיצותה של הנציגות גדלה עם הגעתם של עולים רבים ממדינות חבר העמים שעשרות אלפים מהם נוצרים.

כיום פועלות בארץ שבע קהילות דוברות רוסית ועברית, המהוות מיעוט בתוך מיעוט: מיעוט נוצרי בתוך החברה היהודית ומיעוט דובר עברית בתוך החברה הנוצרית הערבית. הקהילות מנהלות את חיי הרוח שלהן בעברית, מתפללות לומדות ומלמדות בשפתם של התלמידים של ישוע בירושלים.

בשנים האחרונות הצטרפו לקהילה הדוברת עברית שלוש קבוצות נוספות:

-קהילת מהגרי העבודה, הכוללת בעיקר נשים הבאות לארץ לעבוד בסיעוד.

-פליטים בעיקר מאפריקה אסיה ודרום אמריקה.

-ערבים מקומיים החיים בשכונות וישובים יהודיים ושולחים את ילדיהם לקבל חינוך בבתי הספר היהודיים. התוצאה היא אלפי ילדים נוצרים הלומדים בבתי ספר יהודים דוברי עברית, המשתלבים תרבותית בחברה הישראלית. העברית היא שפת התקשורת היומיומית שלהם, והם נמצאים במגע יומיומי עם היהדות וערכיה.

זאת ועוד, המצב במדינת ישראל למן שנת 1948 הוא ייחודי שכן לראשונה בהיסטוריה מיעוט נוצרי חי תחת ריבונות יהודית, מצב הפוך ממה שהתקיים לאורך מרבית ההיסטוריה של הכנסייה. דווקא במצב זה יש מקום לתקווה ביחסי יהודים ונוצרים, כיוון שהיהודים, כרוב, חשים בטוחים בזהותם והגדרתם, יש להם אפשרות להיפתח, ולהיות רגישים יותר לקהילות הנוצריות החיות בקרבן, בשונה ממה שניתן היה לצפות מקהילות התפוצות שחיו את המתח היהודי-נוצרי לאורך ההיסטוריה.

מסמך העבודה של הסינוד בהתייחסו ליחס הכנסייה ליהדות עוסק בשורשים היהודים של הנצרות ובזהות היהודית של ישוע. אך כיצד מקדמים את הדיון ביחס הכנסייה ליהדות, לדיון ביחס הכנסייה ליהודים היום, במיוחד לאור הקונפליקט הישראלי-פלסטיני המתמשך?

משום כך לנציגות הדוברת עברית תפקיד כפול, האחד כלפי הכנסייה בישראל/פלסטין והמזרח התיכון והשני כלפי היהודים במדינת ישראל. הנציגות קוראת לכנסיה לעבור מחשדנות לכבוד, כלפי הדת, ששורשי הנצרות טמונים, תוך הבחנה ברורה בין הדיאלוג עם היהודים והיהדות, לשאלת הקונפליקט הישראלי-פלסטיני והמאבק לצדק ושלום לישראלים ופלסטינים.

כמו כן, הנציגות נדרשת לעזור לקהל היהודי בישראל להבין את הכנסייה הקתולית, תפיסותיה, עקרונותיה ולכבד את הקשר העמוק של הכנסייה למקומות הקדושים ולארץ הקודש.

הכנסייה בארץ הקודש צריכה לפעול בשיתוף עם הקהילות דוברות העברית על מנת לפעול ביחד לדיאלוג פורה בין יהודים ונוצרים  בארץ הקודש כבסיס לפתרון צודק לקונפליקט במזרח התיכון.

» proterrasancta.org
© 2011 Terra Sancta blog   |   privacy policy
custodia.org    proterrasancta.org    cmc-terrasanta.com    terrasanta.net    edizioniterrasanta.it    pellegrinaggi.custodia.org